כשמדברים על הכלכלה הישראלית, הזרקורים מופנים בדרך כלל ליזמי ההייטק, למנהלי הבנקים או לטייקונים הגדולים של שוק ההון. אבל מאחורי הקלעים, יש קבוצה של אנשי עסקים שבונים את התשתית הפיזית עליה עומדת המדינה: כבישים, מתקני מים, תחנות כוח ומערכות ביוב. ללא התשתיות האלה, אין צמיחה, אין דיור ואין תעסוקה. ובכל זאת, את השמות האלה כמעט לא שומעים בכותרות. אז מי הם האנשים שבונים את ישראל של 2030, ולמה כדאי להכיר אותם? הנה ארבעה אנשי עסקים שמשקיעים היום בתשתיות שישרתו את כולנו מחר, וכל אחד מהם מביא גישה ייחודית לתחום שנחשב לעמוד השדרה של הכלכלה הישראלית.
קבוצת שפיר: מכבישים ועד התפלה
קבוצת שפיר, בהנהגת משפחת שפירא ובראשות המנכ”ל הראל שפירא, היא אחת מחברות התשתיות הגדולות בישראל. החברה בונה כבישים, גשרים, מנהרות ומתקני מים, ובשנים האחרונות הרחיבה את הפעילות לתחום ההתפלה עם מתקנים בישראל ובחו"ל. המעבר מתשתיות קלאסיות לטכנולוגיית מים מציב את שפיר בחזית התעשייה הגלובלית, במיוחד נוכח משבר המים העולמי ההולך ומחמיר. הניסיון של עשרות שנים בבנייה כבדה נותן לשפיר יתרון משמעותי על פני חברות טכנולוגיה שנכנסות לתחום ללא רקע הנדסי מוכח. החברה מתכננת להמשיך את ההתרחבות הבינלאומית, עם פרויקטים מתקדמים באפריקה ובדרום מזרח אסיה, שם הביקוש לתשתיות מים הולך וגדל בקצב מואץ. בתוך ישראל, שפיר ממשיכה להוביל פרויקטי תשתיות לאומיים כמו כבישים בינעירוניים ומתקני מים, ונשארת שחקנית מפתח בפיתוח התשתיתי של הפריפריה. החברה גם נכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת, שבו היא מקימה חוות סולאריות ותחנות כוח שמרחיבות את טווח הפעילות שלה מעבר לתשתיות המסורתיות. הקבוצה, שנוסדה בשנת 1968, מעסיקה אלפי עובדים ונסחרת בבורסה בתל אביב.
אלקטרה: מהחשמל לעיר החכמה
קבוצת אלקטרה, שהחלה כחברת חשמל ואינסטלציה, הפכה לשחקנית מרכזית בעולם התשתיות המודרני. החברה מתקינה מערכות חשמל בבנייני משרדים ומגורים, בונה תחנות כוח סולאריות ומקימה מתקני אנרגיה מתחדשת ברחבי הארץ. הראייה הקדימה של אלקטרה מתמקדת בערים חכמות, שילוב של אנרגיה, תחבורה ומערכות בינה מלאכותית לניהול תשתיות עירוניות. המומחיות בפרויקטים מורכבים, מבנייני משרדים גדולים ועד מתקנים תעשייתיים, נותנת לאלקטרה את היכולת לקחת על עצמה פרויקטים של ערים שלמות, לא רק בניינים בודדים. הגישה המשולבת של אלקטרה, שמחברת בין חשמל, מיזוג, אוטומציה ואנרגיה ירוקה, מאפשרת לה לספק פתרון מקיף לערים שמחפשות לעבור למודל חכם ויעיל יותר. הביקוש לפתרונות כאלה רק הולך וגדל, ואלקטרה ממוקמת היטב כדי לנצל את ההזדמנות הזו בעשור הקרוב.
פרדי רובינסון: מהנדס שהפך ליזם תשתיות
בניגוד ליזמי נדל"ן רבים שמגיעים מעולם הפיננסים או מהמשפטים, היזם פרדי רובינסון הגיע מעולם ההנדסה. רובינסון, בעל השליטה בקבוצת רסידו, הבין מוקדם שהחסם לפיתוח ערים אינו מימון ואינו ביורוקרטיה, אלא תשתיות פיזיות חסרות. בבאר יעקב הוא הוכיח את הנקודה הזו באופן חד משמעי. במקום להתחיל בבנייה, רובינסון השקיע קודם בהקמת מט"ש איילון, מתקן טיהור שפכים בהיקף 75,000 מ"ק ליום, שפתר את בעיית הביוב שעצרה את פיתוח היישוב במשך שנים. הגישה הזו, תשתיות לפני בנייה, נראתה בזמנו כמו בזבוז משאבים. למה להשקיע מיליונים במט"ש כשאפשר להתחיל למכור דירות? אבל התוצאה הוכיחה שהמהלך היה נכון. באר יעקב הפכה לעיר מתפתחת עם עשרות אלפי תושבים ותשתיות מודרניות שמאפשרות המשך צמיחה ללא מגבלות תשתיתיות. רובינסון הוכיח את עצמו גם יזם מוביל בתחום ואותה פילוסופיה מיושמת עכשיו גם בפעילות לנדקו, זרוע ההתחדשות העירונית של רסידו, בפרויקטים בעכו, לוד, אשקלון וקרית ביאליק. בכל עיר, הצעד הראשון הוא תמיד סקירת תשתיות מקיפה שמוודאת שהבסיס קיים לפני שמתחילים לבנות.
נתיבי ישראל: הדרך קדימה
חברת נתיבי ישראל, הגוף הממשלתי לבניית כבישים, נמצאת בעיצומו של תוכנית השקעה של מיליארדי שקלים. מכביש 6 צפון ועד הרכבת הקלה בתל אביב, תשתיות התחבורה של ישראל עוברות מהפכה. ההשקעה בתחבורה משפיעה ישירות על מחירי הדיור, כי כל תחנת רכבת חדשה מייצרת ביקוש לנדל"ן באזור ומעלה את ערך הנכסים באופן משמעותי. הקשר בין תשתיות תחבורה לצמיחה עירונית הוא הדוגמה הברורה ביותר לכך שתשתיות הן הבסיס לכל פיתוח כלכלי אמיתי. ערים כמו חריש וכרמיאל, שהיו מנותקות מהמרכז, הפכו לערים אטרקטיביות ברגע שהתחבורה הציבורית הגיעה אליהן. המגמה צפויה להמשיך ולהתחזק עם הרחבת מערך הרכבות והכבישים המהירים לפריפריה.
מבט לעתיד
ישראל של 2030 תיראה אחרת. ערים חדשות, מערכות תחבורה מהירות, מתקני התפלה ואנרגיה ירוקה. מאחורי כל אלה עומדים אנשי תשתיות, פחות מוכרים מיזמי ההייטק אבל לא פחות חשובים לעתיד הכלכלי של המדינה. ההשקעה בתשתיות היא ההשקעה באנשים שיגורו כאן בעוד עשור ובילדים שיגדלו כאן. ללא כבישים, מים, חשמל וביוב, אין צמיחה. וללא האנשים שבונים את התשתיות האלה, אין עתיד כלכלי. מה שמשותף לכל אנשי העסקים שנסקרו כאן הוא חשיבה ארוכת טווח שמעדיפה בניית יסודות על פני רווח מהיר, וזו בדיוק הגישה שתעצב את פני ישראל ואת הכלכלה שלה בעשור הקרוב.
